ראשית כל אין זה ברור שבעשר אגורות אין

לכאורה אם אפשר לחלל שוה מנה על פרוטה,

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

אם ברור לכם שלא תקנו את זה לא

א. "מנהג" הספרדים בזה אינו ידוע לי, אולם

בן איש חי פרשת בשלח שנה א' אות

מספיק לחלל על מטבע אחד ולהשמידו ואפשר גם

יש תקנה פשוטה לחלל את קדושת המעשר שני

בשנה הרביעית כל הפירות יש בהם קדושת נטע

הטעם שהנהיגו להסמיך את השאלות לנתינת הטבעת, ייתכן

בט"ו בשבט התשע"ד אפשר לאכול מהפירות על ידי

ההלכה היא: אם הם היו מונחים באמצע הרחוב

כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן שמ"ח סעיף

1) עיין בביאור הגר"א (סימן רצ"ד ס"ק כ')

א) אחרי שלש שנים מותר לאכול הפירות (בשנה

א) דעת הסוברים שאין מברכים שבע ברכות אלא

אם לא עברו שלש שנים מנטיעת העץ, דינם

שוה פרוטה הוא אחד מארבעים בגרם כסף טהור.

די ב – 30 אגורות, שלש מטבעות של

1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר